זו ילדותי השנייה: הפסקולים הכי גדולים לילדים קטנים

זה גלגל החיים. "מלך האריות". צילום: דיסני, יח"צ
זה גלגל החיים. "מלך האריות". צילום: דיסני, יח"צ

לכבוד אירוע הפתיחה המוזיקלי של "טא-דאם! הפסטיבל הקולנוע הבינלאומי לסרטי ילדים" ביקשנו ממנהל סינמטק הילדים לבחור עבורנו את פסי הקול הכי טובים לילדים. יש לנו סוד - מותר ואפילו מומלץ להאזין גם אם אתם כבר מבוגרים

ג'ון וויליאמס

אי אפשר שלא להתחיל עם האחד והיחיד – ג'ון וויליאמס, שחתום על לא פחות מ-109 סרטי קולנוע, חלקם הגדול הפך לפסקול החיים שלנו. כל מי שהתיישב באולמות ב-1977 ונעטף בתווים של וויליאמס עם פתיחת "מלחמת הכוכבים" ידע שמכאן אין דרך חזרה. גם עבודותיו ל"שודדי התיבה האבודה", "אי.טי", "פארק היורה", "סופרמן" ו"הארי פוטר" בין היתר, היו אלכימיה של צלילים ודמיון, שגרמו לנו כילדים להרגיש שאנחנו בעולמות אחרים.

"מרי פופינס"

ידוע שהסופרת פ.ל. טראוורס לא השתגעה על הרעיון להפוך את ספרה למחזמר, אבל דיסני התעקש ולא הותיר לה הרבה ברירות. אפשר להגיד הרבה דברים שליליים על האיש ודרכיו, אבל הפעם נאלץ להודות שהוא צדק. השירים שכתבו והלחינו האחים שרמן לסרט מ-1964 מעיפים אותנו משמחה ללא גבולות לרגעים של מחשבה והרהור, ואף אחד מהם לא התיישן בדקה.

"ספר הג'ונגל"

ואם כבר האחים רוברט וריצ'רד שרמן, חייבים להצדיע להם גם על "ספר הג'ונגל" מ-1967. הפסקול הזה כל כך מושלם, שאיכשהו מחווה מבריקה לביטלס (על ידי ארבעה נשרים מגניבים) היא הדבר הכי פחות מגניב בו, וזה אומר הרבה מאוד. גם שירו של קא הנחש, הוא מאלו שבילדות מקריפים אותך לגמרי, אבל חייבים לחזור ולהקשיב להם שוב ושוב.

"אוליבר!"

אם מישירים מבט על מה שקורה שם, המחזמר של ליונל בארט ממש לא לילדים. אמנם לרובנו זה חלף מעל הראש כשהעיבוד הקולנועי יצא ב-1968, אבל יש בו ניצול ילדים, מערכת יחסים אלימה בין גבר ואישה, ויותר מדי גופות בשביל צפייה לכל המשפחה. ועדיין, "תרגיש עצמך כמו לורד", "אעשה כל דבר" ו"אום-פפה", אם למנות חלק, הם כאלו שקבעו לנו את קצב הדילוגים וההליכה בכל פעם שיצאנו מהבית לרחוב.

"הסיוט שלפני חג המולד"

מאז הקאמבק של דיסני עם "בת הים הקטנה" לא היה להם פייט בתחום סרטי הילדים, אבל סרט אחד הצליח לעשות להם בית ספר. איפשהו בין "אלאדין" ל"מלך האריות", הפיק טים ברטון סרט סטופ-מושן מדהים שיכל ללכת למקומות קצת יותר אפלים, יחד עם המוזיקאי הקבוע שלו דני אלפמן והבמאי הנרי סליק. שיר הפתיחה הוא בקלות אחד הגדולים אי פעם, ומשם זה לא נח לרגע.

"מלך האריות"

כיום סביר להניח שלא היו נותנים לשני לבנבנים כמו אלטון ג'ון וטים רייס להרים פסקול לסרט על אפריקה, אבל בניינטיז הדברים נראו אחרת. אפשר להתווכח על זה, אבל במקרה של הלהיט מ-1994 זה די הסתדר. כאילו שאתם אף פעם לא הרמתם את החתול שלכם מתחת לזרוע שלו והסתובבתם בחדר בקריאות "איטס דה סירקל אוף לייייייף!". זה בדיוק החומר של פסי הקול הכי טובים אי פעם.

אלון רוזנבלום הוא מנהל סינמטק הילדים במדיטק חולון, שם יתקיים בין ה-9 ועד ה-11 באפריל פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לסרטי ילדים, "טא-דאם!".
באירוע הפתיחה של הפסטיבל יוקרן סרטו של צ'רלי צ'פלין, "הבהלה לזהב", בליווי נגינה חיה מאת "תזמורת המהפכה" – עם מוזיקה מקורית שהולחנה במיוחד עבור הפסטיבל.
פרטים נוספים וקניית כרטיסים באתר הסינמטק